עברת ניתוח לקיצור קיבה? אתה עלול לאבד את רשיון הנהיגה שלך

ידעתם כי בחוק ישנה הוראה הקובעת כי רופא אשר גילה שלמטופל יש פגימה או מחלה העלולה להשפיע על כושר הנהיגה שלו, חייב לדווח על כך למשרד הרישוי? גם אם מדובר בניתוח לקיצור קיבה.

מעשה ביוסי (שם בדוי), שהוזמן ערב אחד למסיבת רווקים אותה ערכו לחבר קרוב. הוא התלווה לאחיו ושניהם נסעו ברכבו של האח וכך העבירו שניהם ערב נעים במועדון. יוסי רקד מעט, שוחח עם חברים שלא פגש מזה זמן ואף לגם כוס אחת של בירה משובחת. אלא שהוא לא ידע את ההשפעה שעלולה להיות לניתוח לקיצור קיבה (אותו עבר חודשים ספורים קודם לכן) על צריכת משקאות חריפים. יוסי החל להקיא, ולא סתם אלא הקאה דמית. אחיו, ששימש כנהג, פינה אותו מיד לבית החולים הקרוב על מנת לבדוק את סיבת התגובה לשתיית כמות קטנה כל כך של אלכוהול.

יוסי הוא אדם נשוי, איש עסקים שהמשיך לנהל את חייו מבלי לייחס חשיבות יתרה לאירוע אותו חווה, אך הבין כי קיצור הקיבה משפיע על קצב ואופן ספיגת האלכוהול בגופו. ומיד בתום המקרה, פנה לטיפול רפואי והרופאים התירו מעט את הטבעת בקיבה (דבר שגרם לשיפור העיכול).

 

יום אחד הגיעה הודעה מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים

כשנה לאחר האירוע, קיבל יוסי במפתיע זימון לבדיקות כשירות לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המרב"ד, הוא "הגוף הרפואי המייעץ" למשרד הרישוי בכל הקשור לכשירות נהגים. במרב"ד ישנם רופאים כללים, אחיות, פסיכולוג, פסיכיאטר, רופא תעסוקתי, נוירולוג ואפילו סימולאטור הבודק בעלי מוגבלויות גופניות שונות. הכיצד זה נודע למרב"ד על האירוע החד פעמי שחווה יוסי? ובכן, בחוק ישנה הוראה הקובעת כי רופא שגילה כי למטופל שלו יש פגימה או מחלה העלולה להשפיע על כושר הנהיגה שלו, חייב לדווח על כך למשרד הרישוי. חוות הדיווח אינה מוחלטת באופן שלרופא יש שיקול דעת להחליט האם המחלה או הפגימה עלולה להשפיע על כושר הנהיגה או לא. כך שאם התשובה היא שלילית ואין חשש להשפעה על הנהיגה, אין צורך כלל לדווח.

 

יוסי הגיע למבדקים במרב"ד, כשהוא מבולבל ומוכה תדהמה, ואינו מבין איך נכנס ל"מסכת יסורים" זו. מכאן והלאה, החל כדור השלג להתגלגל במהירות כאשר יוסי מופנה מרופא פסיכיאטר לשיחה עם פסיכולוג, ומשם לחדר ובו מסכי מחשב כאשר הוא נדרש למבחן אישיותי. בסופו של הליך שארך כשלושה ארבעה חודשים, הומלץ ע"י המרב"ד כי רישיון נהיגתו של יוסי ייפסל למשך שנה עקב "אי התאמה אישיותית לנהיגה בטוחה".

 

 

מה עושים?

עו"ד דורון ויגלר העוסק בדיני תעבורה בכלל ובטיפול במרב"ד וועדות ערר על המרב"ד בפרט. מסביר כי בפני יוסי ובפני אנשים אשר חוו סיטואציה דומה, עומדות שתי אפשרויות:

● להמתין שנה ולאחריה להגיש בקשה חדשה לקבלת רישיון נהיגה, אך לא בטרם יידרש לעבור שוב את הבדיקות השונות במרב"ד (כך שבפועל מדובר בזמן ארוך משנה כיוון שהבדיקות אורכות 3-4 חודשים) ואף אחד אינו יכול להבטיח כי בפעם הבאה יאשרו את כשירות הנהיגה שלו.

● האפשרות השנייה, המעשית יותר, היא השגה על המלצת המרב"ד על ידי הגשת ערר לוועדת עררים אשר מקום מושבה בבית החולים שיבא – תל השומר. יוסי בחר (בצדק) להילחם על זכותו החוקתית לתנועה וערער על המלצת המרב"ד.

עו"ד ויגלר מדגיש כי "נהגים רבים אינם יודעים, אבל גם אם משרד הרישוי ו/או המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מודיעים להם כי עליהם להופיע לבדיקות, או שהם כבר מקבלים הודעה בדבר פסילת רישיון, לא מדובר בסוף פסוק", לדבריו, "ניתן להשיג ולערער על ההמלצה של המרב"ד בעזרתו של איש מקצוע הבקיא בתחום, ופעמים רבות טענות הנהג נופלות על אזנים קשובות".

 

עו"ד דורון ויגלר, עוסק בדיני תעבורה ומנהל את פורום תעבורה באתר הפורומים המשפטייים.

משרד עורך דין תעבורה דורון ויגלר        

תחומי עיסוק:

כתובת: רח' כנרת 5 (מגדלי ב.ס.ר 3 - קומה 26) בני - ברק

​טלפונים:

פקס:

03-5378007   

משרד עו"ד דורון ויגלר - עו"ד המכון הרפואי. מתמחים בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים © |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן