תאונות דרכים

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כמיליון בני אדם נהרגים מדי שנה בתאונות דרכים ברחבי כל העולם. מדי שנה נפגעים בישראל למעלה מ- 30 אלף איש בתאונות דרכים. למעלה מ- 400 איש נהרגים בהן. בשנת 2003 נפגעו 36,684 אנשים ב 17,633 תאונות דרכים ו-450 בני אדם מצאו את מותם ב-418 תאונות קטלניות.

במהלך השנים עולה מספרן של תאונות דרכים ובמקביל עולה מספר האבדות בנפש. אם כי בשנת 2009 חלה ירידה מסוימת בהרוגי תאונות הדרכים כך שבכבישי ישראל נהרגו 370 בני אדם. הקטל בדרכים הינו שם כולל לתאונות בין מספר כלי רכב, בין כלי רכב להולכי רגל ומצב בו נהג בכלי רכב בודד מאבד מסיבה כלשהי שליטה על רכבו ונפגע.

לא ניתן לתלות את הסיבה העיקרית לתאונות בגידול במספר כלי הרכב הנעים על כבישי הארץ כתירוץ להחרפה במצב, שכן במקביל מתבצעת פעילות נרחבת לשיפור תשתית הכבישים, חיוב במעבר קורס נהיגה מונעת אחת לתקופה והחמרה באכיפת חוקי התנועה ובענישת עברייני תנועה.

נהוג לסווג את תאונות הדרכים לשלושה סוגים

א. תאונות דרכים עם נזקים לרכוש בלבד.
ב. תאונות דרכים עם נפגעי גוף.
ג. תאונות דרכים קטלניות.

תאונות דרכים עם נזקים לרכוש בלבד (נ"ב)

על פי רוב לא תפתח חקירה משטרתית בעקבות תאונת דרכים אשר לא נגרמו בה נזקי גוף כך שלא ינקטו הליכים פליליים כנגד מי מהמעורבים. וזאת גם אם הנפגע יבחר להתלונן במשטרה, סביר להניח שיפנו אותו לאפיק האזרחי - לתבוע את נזקיו מול חברת הביטוח ו/או הנהג הפוגע. לעקרון זה ישנם מספר חריגים:
     א. כאשר נהג אשר מעורב בתאונה מסרב להזדהות ולמסור את פרטיו.
     ב. כאשר מעורב בתאונה רכב משטרתי או צבאי.
     ג. במקרים חריגים בהם הנהג פעל ברשלנות קיצונית ומעורב אחר עומד על כך שיוגש כתב אישום.

אם בכל זאת נפתחה חקירה, בעקבות תאונת הדרכים ולאחריה הוגש כתב אישום, כי אז יוזמן הנהג הפוגע למשפט שבסופו אם יורשע - תיקבע מידת העונש ביחס לחומרת האישומים. אם תאונת הדרכים נגרמה, למשל, עקב אי- ציות לתמרור "עצור" או למופע אור רמזור אדום, רישיון הנהיגה יפסל לתקופת מינימום של 3 חודשים. בהתקיים נסיבות מחמירות העונש יהיה אף כבד יותר.

באותם מקרים נדירים בהם מוגש כתב אישום בעקבות תאונות דרכים ללא נפגעים, ישנם גורמים מסוימים אשר בכוחם לעורר ספק בלב בית המשפט לגבי אשמתו של הנהג, ספק משמעו זיכוי. עו"ד תעבורה מיומן יבדוק מהו משך הזמן שחלף בין קרות אירוע תאונת הדרכים לדיון המשפטי כמו גם, את התנהגות המעורבים, את הנזקים שנגרמו בעקבות תאונת הדרכים ועוד.

במקרה שאתה מעורב בתאונת דרכים ללא נפגעים פעל עפ"י הוראות תקנה 145 לתקנות התעבורה אשר קובעת : "אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חופשית ומיד לאחר מכן....ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רישיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את התעודות האמורות ואת רישיון הרכב וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם".

תאונות דרכים עם נפגעי גוף (ת"ד)

בעקבות תאונת דרכים עם נפגעים תתנהל חקירה משטרתית ויפתח הליך פלילי כנגד הנהג. עוד לפני הדיון המשפטי, בדרך כלל תוטל על הנהג פסילה מנהלית ל- 60 יום. במצבים מסוימים (למשל אם תאונת הדרכים אירעה כשהנהג היה שיכור/מסומם), יתכן והתביעה תבקש פסילה עד תום ההליכים. די בטענה של מי מהמעורבים כי הוא ניזוק על מנת שתאונת הדרכים תוגדר כתאונה עם נפגעי גוף. אין הכרח כי תהיה זו חבלה של ממש ואין חובה להמציא תעודה רפואית. במקרים אלו, כדאי מאד להתייעץ מיידית עם עורך דין תאונות דרכים.

ענישה

מידת העונש תלויה בסעיפי האישום בהם הורשע הנהג וכן בחומרת הנזק הגופני שנגרם לנפגע בעקבות תאונת הדרכים. כאשר נגרמה פגיעה קלה (חבלה שאין בה ממש), קיימת חובת פסילה לתקופה של שלושה חודשים לפחות אם הנהג הורשע בעבירה המצוינת בתוספת השנייה בפקודת התעבורה (למשל כאשר תאונת הדרכים נגרמה בשל נהיגה בקלות ראש או ברשלנות, אי ציות לתמרור "עצור" או לתמרור תן זכות קדימה ועוד). כאשר נגרמה חבלה של ממש, קיימת חובת פסילה לשלושה חודשים לפחות, בלא שום קשר לשאלה מהי העבירה שהובילה לתאונה, עפ"י הקבוע בסעיף 38 בפקודת התעבורה.

כאשר תאונת הדרכים נגרמה בשל עבירה המצוינת בתוספת הראשונה או השנייה בפקודת התעבורה, ואם הנהג הורשע באחת מהעבירות הללו במהלך השנתיים שקדמו לאירוע, חובת הפסילה היא לשנה לפחות. מגמת בתי המשפט הינה להתייחס בחומרה לנהגים המעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים, אך כמובן שתמיד קיימת האפשרות לזיכויו של הנהג או להקלה בעונשו, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והנהג. עו"ד תעבורה המתמחה בדיני תעבורה בכלל ובתאונות דרכים בפרט, יבחן, בין היתר, את הליך גרימת התאונה, את גרסאות המעורבים, את תנאי הדרך והאם ניתן היה להימנע מן התאונה ועוד.

>> למידע נוסף אודות עורך דין תאונות דרכים - עו"ד דורון ויגלר - לחץ כאן



התנהגות הנהג המעורב תאונות דרכים עם נפגעי גוף

עפ"י הקבוע בתקנה 144 לתקנות התעבורה חייב נהג המעורב בתאונת דרכים בה נפגע אדם לפעול כדלקמן: "יעצור מיד את הרכב במקום התאונה או קרוב אליו ככל האפשר, ולא יזיזנו ממקומו אלא אם יש הכרח להשתמש ברכב לצורך פינוי הנפגע ברכב הפוגע או אם שוטר הרשה את הדבר". לאחר מכן יגיש הנהג הפוגע עזרה וידאג למנוע נזק גוף נוסף לנפגע, יגיש עזרה ראשונה אם ביכולתו ועל פי הכשרתו. כמו כן, יזעיק למקום התאונה את שירותי ההצלה המקצועיים הנחוצים על פי נסיבות המקרה ובין השאר, אמבולנס, משטרה ומכבי אש, וימתין ליד הנפגע עד להגעת שירותי ההצלה. לבסוף לכשתגיע המשטרה ימסור לשוטר, או לאדם שנפגע או לנוהג רכב אחר המעורב באותה תאונה, או לכל נוסע או אדם שהיה בחברתו של הנפגע, את כל פרטיו והתעודות שבידיו (מספר רישיון הנהיגה שלו ומספר הרכב, אם הרכב לא בבעלות הנהג יש לציין גם את שמו וכתובתו של בעל הרכב, אם הדבר יידרש, על הנהג להציג את רישיון הנהיגה שלו, את רישיון הרכב ואת תעודת הביטוח).

תאונות דרכים קטלניות

תאונת דרכים קטלנית היא תאונה בעקבותיה נהרג אדם. במקרים כאלה המשטרה מעבירה את תיק החקירה לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום. עוד לפני המשפט על הנהג מוטלת פסילה מנהלית ל- 90 יום ולעיתים התביעה תבקש פסילה עד תום ההליכים.

ענישה חמור - מאסר או עבודות שירות?

בעקבות הרשעה בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית יוטל על הנהג עונש מאסר לתקופה שבין 6 חודשים ל- 3 שנים עפ"י הקבוע בסעיף 64 בפקודת התעבורה, הפרקליטות נוהגת לבקש עונש מאסר בפועל, אך לעיתים ניתן להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות לתקופה המרבית של עד 6 חודשים. בנוסף לעונש המאסר רישיונו של הנהג יפסל ל- 3 שנים לפחות. בפועל, בתי המשפט נוטים לפסול את רישיון הנהיגה לתקופות ארוכות בהרבה מהמינימום הקבוע בחוק. אם תאונת הדרכים נגרמה בשל נהיגה פזיזה (למשל כאשר הנהג היה שיכור/מסומם) הנהג עלול להיות מואשם בהריגה. במקרה כזה ניתן להטיל עליו מאסר בפועל למספר שנים (עד 20 שנה עפ"י החוק), בנוסף לפסילת רישיון הנהיגה לשנים ארוכות.

ההתמודדות לנוכח אישום של גרימת תאונת דרכים קטלנית הינה מורכבת ביותר. יש לבחון, בין היתר, את זירת האירוע (גם מן ההיבט ההנדסי), את המצב הנפשי בו פעל הנהג, את הקשר הסיבתי בין התנהגותו של הנהג לתוצאה שנגרמה, את הנסיבות הספציפיות של האירוע (גשם, חול, מהמורות, סנוור, לילה וכיוצ"ב), את מסקנותיו של הבוחן המשטרתי ועוד. בעקבות מעורבות בתאונת דרכים קטלנית ישנה חשיבות מיוחדת למיידיות הפניה אל עורך דין תאונות דרכים לקבלת ייעוץ משפטי, שכן הדבר יאפשר להפיק את מירב הממצאים מזירת התאונה בדרך כלל ע"י בקשה לחוות דעת מומחה - חוקר תאונות דרכים. החוקר מזהה ומאתר את הממצאים מזירת התאונה (שברים, חלקי רכב, סמני צמיגים, נוזלים ועוד) מצלם אותם ועורך סקיצה ראשונית הכוללת מדידת מרחקים וחקירת עדים לאירוע התאונה. מבחינות רבות, ממצאים אלה יכולים לקבוע את שיקרה במהלך המשפט.

הפקרה

סעיף 64א בפקודת התעבורה מטיל על הנהג חובה לעצור בזירת התאונה במטרה לעמוד על תוצאותיה. אסור לו לעזוב את המקום בטרם יבחן את השלכות תאונת הדרכים. נהג אשר היה מעורב בתאונת דרכים ולא עצר במקום, למרות שידע או שהיה עליו לדעת כי יתכן ונפגע אדם - דינו 7 שנות מאסר. כלומר, אפילו אם הנהג כלל אינו בטוח כי בתאונת הדרכים נפצע אדם, חובה עליו לעצור ולבדוק זאת. נהג אשר לא הגיש לנפגע עזרה שהיה ביכולתו להגיש, למרות שידע או שהיה עליו לדעת כי בתאונת הדרכים נפגע אדם - דינו 9 שנות מאסר.

>> משהו לא ברור לך? מחפש עורך דין תאונות דרכים? צור קשר עכשיו



*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!

משרד עורך דין תעבורה דורון ויגלר        

תחומי עיסוק:

כתובת: רח' כנרת 5 (מגדלי ב.ס.ר 3 - קומה 26) בני - ברק

​טלפונים:

פקס:

03-5378007   

משרד עו"ד דורון ויגלר - עו"ד המכון הרפואי. מתמחים בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים © |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן