נהיגה בשכרות - סירוב לבדיקת ינשוף

נעצרת לבדיקה אקראית, השוטר מבקש ממך לבצע בדיקת נשיפה.
האם אתה חייב להיענות לדרישתו? או שמא קמה לך זכות הסירוב? מה חשוב לדעת?

כדי להבין את המשמעות של סירוב לבדיקת שכרות עלינו לדון תחילה בשינוי שחל מדצמבר 2005. המצב הקודם לתיקון בחוק, כאמור עד לסוף שנת 2005 היה שהמשטרה הייתה מוגבלת בסמכותה לדרוש מנהגים להיבדק. שוטר היה רשאי לדרוש בדיקת שכרות רק כאשר התעורר חשד סביר כי הנהג שיכור ונחשד בנהיגה בשיכרות, לא היה די בריח אלכוהול אלא חשד ממשי, קרי, נסיעה מוזרה לדוגמא בזיגזג, ביצוע עבירת תנועה או מעורבות בתאונת דרכים.

במקרים בהם נעצרו נהגים רק משום שמגופם נדף ריח של אלכוהול, ואלו סרבו למתן בדיקת שכרות, נהגו בתי המשפט להרשיע את הנהגים בעבירת הסירוב שהעונש עליה היה שנת פסילת רישיון נהיגה, ובכך "עדיף" היה לסרב מאשר להיבדק. ברם, כיום המצב שונה ולשוטר ישנה סמכות לדרוש בדיקת שכרות מכל נהג ללא קשר לחשד סביר, כשם ששוטר רשאי לדרוש רישיונות בבדיקה שגרתית כך רשאי הוא לדרוש בדיקת שכרות. אך, אם הייתה מעורבות בתאונת דרכים או יש חשד סביר לנהיגה בשכרות, השוטר אף רשאי לדרוש שתילקח מן הנהג דגימת שתן או דגימת דם.

במצב בו הנהג או הממונה הינו חסר הכרה, השוטר אף רשאי להורות על נטילת דגימת דם או שתן. אם אדם המעורב בתאונת דרכים נפטר ולשוטר יש חשד סביר שהנפטר היה בין הגורמים לתאונה, הוא רשאי לבקש מרופא שהוסמך לכך ליטול ממנו דגימות נוזלים לשם בדיקת שכרות. לשם ביצוע הבדיקה, השוטר מוסמך לעכב את האדם שממנו נדרשה הבדיקה. אם אין חשד, משך העיכוב לא יעלה על חצי שעה. סירוב של הנהג או של הממונה לתת דגימה (למעט דגימת רוק), כמוהם כעבירה על איסור נהיגה בשכרות.

נהגת שיכור ונתפסת? מה עושים? לחץ כאן


נשיפה חלשה או סירוב לבדיקת ינשוף?

לכאורה, אתה יכול לנשוף באופן חלש ואז המכשיר יזהה בעיית נשיפה - המשמעות היא סירוב לבדיקת שכרות, כלומר אתר מכשיל את הבדיקה (למעט אם תוכיח אסטמה קשה או מחלת ריאות). לחילופין, אתה יכול לומר כי הינך מסרב לבצע את הבדיקה וזאת, בהתאם להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בבש"פ 6812/07 לירן ברק כהן נגד מדינת ישראל, בו נקבע כי נשיפת אוויר למכשיר הינשוף בכמות שאינה מספקת ואשר בעטיה לא סיפק המכשיר תוצאות, נתפסת לכאורה כסירוב להיבדק.

הכלל הוא שאסור לסרב לשוטר המבקש לבצע בדיקה לגילוי אלכוהול. סירוב לבדיקת ינשוף כמוהו כביצוע עבירה של נהיגה בשכרות. סעיף 64ב לפקודת התעבורה קובע את מעמדן המשפטי של בדיקות שכרות לנהג ולממונה על הרכב (מורה לנהיגה או מלווה של נהג חדש). הסעיף מתייחס הן לבדיקות אלכוהול והן לבדיקות סמים, במאמר זה ההתייחסות היא לעבירת השכרות בלבד. עם זאת, החוק קובע תנאים שהשוטר צריך לעמוד בהם כדי שהדרישה לביצוע הבדיקה תחשב כזאת שסירוב לבצעה יחשב בגדר של סירוב. ישנן שתי בדיקות לגילוי אלכוהול. הראשונה והנפוצה - נשיפה במכשיר ה"ינשוף", והשנייה היא בדיקת דם.

לשוטר מותר לעצור נהג בכל עת ומבלי שקיימת סיבה מיוחדת ולדרוש ממנו לבצע בדיקת נשיפה. שוטר רשאי לדרוש מנהג לעבור בדיקת דם אם התרחשה תאונת דרכים או אם נתעורר בלבו חשד כי הנהג שלפניו נוהג בשכרות.

יש לך שאלה נוספת בנושא סירוב לבדיקות ינשוף? צור קשר עכשיו

מהם התנאים לביצוע בדיקת אלכוהול?

1.  על השוטר לדרוש מנוהג רכב לתת דגימה.
2.  להודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, דהיינו, כי הדגימה נדרשת על מנת
     לבדוק האם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז.
3.  לבקש את הסכמתו של הנאשם לנטילת הדגימה.
4.  להסביר לנאשם את המשמעות המשפטית של הסירוב.

מכאן, שרק בהתקיים התנאים הנזכרים לעיל קמה "חזקת השכרות". והתכלית החקיקתית הייתה כפי שהוסברה בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 72) התשס"ו-2005 והיא שהמחוקק מבהיר לשוטר כי תפקידו הוא למנוע מנהגים לעבור עבירה של סירוב עפ"י הקבוע בתקנה 169ו (דעה שונה הובעה ע"י כב' השופט ס. ג'ובראן אשר נתן פרשנות שהסירוב אינה עבירה נפרדת - ברע"פ 5554/08 רמי דרורי נ' מדנ"י אמר באגב אורחא כי "סעיף 64ד(א) מכיל הסדר ממצה, ולפיו הסירוב להיבדק מקים חזקה ראייתית בלבד ביחס לעבירה של נהיגה בשכרות, ואין הוא מהווה עוד עבירה עצמאית" [ראו דברי ההסבר המצורפים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה מס' 67{בדיקת שכרות}, התשס"ה-2005 ה"ח 154, בעמוד 523]).

פעמים רבות השוטרים לא מבינים את מטרת המחוקק, הם לא מבינים את הרציונאל של מניעת עבירה ולא יצירתה. במקרה שנהג שתה כמות נמוכה של אלכוהול, אך מחוסר ידע, או מחשש לזיוף מכשיר האכיפה האלקטרוני, הוא עלול למצוא עצמו נאשם בשכרות משום שסרב, כאשר הלכה למעשה לו היה מבצע את הבדיקה היה נמצא שכמות האלכוהול בגופו פחותה מן האסור בתקנות, וכפועל יוצא היה נשלח לדרכו. ברם, השוטרים מזהים נהג בעייתי שמסרב להיבדק, מתנהגים כאילו מצאו שלל רב, למעשה סירובו מבחינתם מהווה עבירה, ובמקום לדרוש מן הנהג דגימה תוך מתן הסבר מקדים על מהות הבדיקה, הם משחררים את הנהג לדרכו עם כתב אישום בגין נהיגה שכרות.

*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!

משרד עורך דין תעבורה דורון ויגלר        

תחומי עיסוק:

כתובת: רח' כנרת 5 (מגדלי ב.ס.ר 3 - קומה 26) בני - ברק

​טלפונים:

פקס:

03-5378007   

משרד עו"ד דורון ויגלר - עו"ד המכון הרפואי. מתמחים בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים © |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן