נהיגה תחת השפעת סמים

אין חולקים כי נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנת ומסכנת. צריכת הסמים גוררת תופעות לוואי רבות, המשתנות מסוג סם אחד למשנהו. חוקרים מצאו כי בדר"כ קיימת ירידה במיומנות המוטורית, פגיעה בכושר החשיבה ובוחן מציאות לקוי. החוק אוסר על אדם שיכור לנהוג ברכב עפ"י הקבוע בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה. "שיכור" מוגדר בסעיף 64ב(א) לפקודה כ"מי שנתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים או מסוכנים". בניגוד לשימוש באלכוהול, חל איסור מוחלט על השימוש בסמים מסוכנים, בכל כמות שהיא, והמחוקק בחר לייחס לעובדה שנהג השתמש בסמים, חזקה שהינו נוהג כשהוא נתון תחת השפעתם של סמים, ומכאן ואילך עובר אליו הנטל להפריך חזקה זו.

התבשרנו לאחרונה כי משטרת ישראל הכניסה לשימוש מכשיר אשר בודק הימצאות שרידי סם בשתן שתוצאותיו ניתנות תוך 5 דקות. יש לציין, כי על פי החוק כדי לבצע בדיקת שתן צריך שיהיה חשד סביר, ורק בדיקת רוק יכולה להיעשות ללא כל חשד. עוד יצוין כי בדיקת רוק עם אינדיקציה להימצאות שאירי סם מקימה את החשד הסביר לביצוע בדיקת שתן. נהג שיואשם בנהיגה תחת השפעת סמים ייתקל בבית המשפט במומחה מטעם משטרת ישראל, ד"ר אשר גופר, מומחה לטוקסיקולוגיה, העובד במכון לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית במרכז הרפואי תל השומר. המומחה יצרף חוו"ד ביחס להימצאות שאריות הסם בשתן שלך ואף יעיד על כך. אחד מהתוצרים שנמצא לא אחת בשתן של נהגים הוא חומצת THC שהיא תוצר פירוק של החומר הפעיל בצמח הקנבוס ולפיכך מעידה הבדיקה על שימוש בחשיש או מריחואנה. ד"ר גופר העיד לא מזמן  כי עישון סיגריה אחת של מריחואנה בכמות מקובלת גורמת לריכוז של  THCבשיעור של 150 ננוגרם למיליליטר, ריכוז של 500 ננוגרם למיליליטר מעיד בד"כ על שימוש במריחואנה כל יום או כל יום שני לסירוגין. ריכוז מעל 1000 ננוגרם למיליליטר מעיד על שימוש כרוני, כלומר שימוש יום-יומי של מספר פעמים ביום.

האם משתמע מכך שכל עדות לסם בשתן מצביעה בהכרח על כך שנהגת תחת השפעת סמים? התשובה שלילית. חרף הקושי הכרוך בכך, את החזקה הזו יכול הנהג להפריך על ידי הבאתן של ראיות מטעמו, מהן ניתן ללמוד שצריכת הסם היא אצלו מקרה חריג. כמו גם שמידת השפעתו של הסם עליו היא מינורית אם בכלל, או שהנהג יצליח להוכיח כי השתמש בסם ימים ספורים לפני נהיגתו. לכן, על הנהג להיות מושפע מנטילת הסם באופן כזה שעל הסם להשפיע על אחד מחושיו החשובים לצורך נהיגה. כמו כן, ההשפעה צריכה שתהא בעת הנהיגה.

לכן, אל תרוץ ותודה וגם אם עשית זאת כפי שכבר הבנת עצם העובדה כי צרכת כמות מסוימת של סם ונמצאו שאירים בשתן אינו מצביע באופן ישיר כי קיימת השפעה על אופן נהיגתך וכי דינך להיות מורשע בעבירה חמורה זו. אמנם משטרת ישראל יוצאת לרוב מההנחה בסיסית, מוטעית, כי ברגע שהיא מביאה את תוצאות בדיקת השתן של הנהג יהווה הדבר הוכחה לכך שהנהג נהג תחת השפעת סמים.

בית המשפט בוחן את העניין מזווית יותר רחבה, לכן הוא נותן משקל לטופס "בדיקת מאפיינים לחשוד בנהיגה בשכרות", אותו ממלא השוטר בזירת האירוע. באמצעות מילוי טופס זה יכול השוטר לברר האם התנהגותו של הנהג מעידה כי צרך סמים, עובדה אשר תקל על התביעה להוכיח כי בצורת התנהגותו של הנהג, ניתן לקבוע כי היה תחת השפעת סם. הטופס כולל בין השאר, התרשמות מדיבורו של הנהג, ומכושרו לבצע שורה של פעולות מוטוריות בסיסיות כגון הנחה של האצבע על האף מבלי לפספס, יכולתו של הנהג ללכת 9 צעדים קדימה ואחורה תוך ספירתם וכד'. לפיכך, עצתי היא שלא להקל ראש בבדיקה זו שנעשית בשטח לעניות דעתי, יש לראות בבדיקה זו מעין חקירה תחת אזהרה כי כל מה שתאמר ואיך שתגיב ישמש לרעתך ולחיזוק ראיות התביעה המשטרתית.

*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!
 

משרד עורך דין תעבורה דורון ויגלר        

תחומי עיסוק:

כתובת: רח' כנרת 5 (מגדלי ב.ס.ר 3 - קומה 26) בני - ברק

​טלפונים:

פקס:

03-5378007   

משרד עו"ד דורון ויגלר - עו"ד המכון הרפואי. מתמחים בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים © |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן