נהיגה בשכרות

יציאת לפאב האהוב או לחתונה של חבר טוב - בילוי זה יכול להיות אירוע נפלא ותוסס. כשהערב מסתיים ואתה נכנס לרכב, לנהיגה קצרה הביתה בדר"כ לא חושב על כמות הכוסות שלגמת..., דווקא אז מחכה בקרן הרחוב הסמוך למקום הבילוי שוטר שעוצר אותך ומבקש רישיונות ובין היתר מבקש כי תבצע בדיקה ראשונית לזיהוי אלכוהול ע"י מכשיר שנקרא נשיפון. בילוי זה יכול להסתיים "רק" בשלילת רישיון הנהיגה שלך, אך יכול להסתיים הרבה יותר גרוע...

החוק בישראל קובע עפ"י סעיף 62(3) בפקודת התעבורה כי: " הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לעניין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" - כהגדרתם בסעיף 64ב.

סעיף 64ב קובע ש"שיכור" הינו אחד מאלה -

(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.
(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(4) מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המרבי שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).

אם כן מהו ריכוז האלכוהול המותר בזמן נהיגה? למעשה נקבע בתקנות התעבורה כי כמות של עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם או כמות של עד 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף - זהו הרף החוקי, אך במאמר זה אסביר מהי הפרקטיקה הנהוגה ומהו החידוש הפסיקתי.

השוטר מסמן לך לעצור ודורש שתעבור בדיקת שכרות. לא כדאי לסרב לבדיקת השכרות שכן עצם הסירוב מהווה עבירה פלילית - בלא שום קשר לשאלה המהותית האם אתה אכן "שיכור" לפי הגדרת החוק ס' 64ד לפקודה (ראה הסבר בעניין סירוב להיבדק).
 

נהגת שיכור ותפסו אותך. מה עושים עכשיו? צפה עכשיו בסרטון קצר (05:07):

מהי בדיקת שכרות?

כפי שציינתי לעיל הבדיקה הראשונית יכולה להיות באמצעות נשיפון אשר נותן אינדיקציה ראשונית. במידה ונמצא חשד להימצאות במצב של נהיגה בשכרות מתבקש הנהג לבצע בדיקה במכשיר ה"ינשוף" אשר שמו המקצועי הינו .Drager Alcotest 7110 MK III IL כאמור, מצבך טוב אם בזמן הנהיגה הריכוז שנתגלה לא עלה על 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד דגום של אוויר נשוף (הנחיה של קצין מדור תביעות תעבורה ארצי עו"ד דן שני ואושרה ע"י פרקליטות המדינה). במידה וחצית את הרף, השוטר יסבור שאתה שיכור.

בתחילת השנה ניתנה פסיקה תקדימית של בית המשפט לתעבורה בירושלים בהרכב שלושה שופטים אשר קבעה כי רף השכרות הינו מרמה של 400 מ"ג אלכוהול ומעלה. ביום 14.10.2010 התקבל ערעור המדינה בעפ"ת 25457-04-10 מדינת ישראל נ' עינת מלכה עוזרי בו נקבע ע"י ביהמ"ש מחוזי כי : הרף הראוי לאכיפת עבירה של נהיגה בשכרות הוא 290 מק"ג ולא 400 מ"ג כפי שקבע מוקדם יותר השנה ביהמ"ש לתעבורה. פסק דין של בית משפט מחוזי הינו פסק דין מנחה כלפי בתי משפט השלום הכוללים בתי משפט לתעבורה. בית המשפט המחוזי הסכים עם בימ"ש לתעבורה כי למכשיר הינשוף עומדת חזקת האמינות וכי הבדיקה המבוצעת הינה חוקית ומהימנה וראויה לשמש כראיה במשפט פלילי. עם זאת, נקבע, כי אין הצדקה ליתן שולי ביטחון של "שלוש סטיית תקן"(8% לכל סטית תקן), אין לקבל סטייה נוספת בגין הבדלי תוצאה בין שני הגלאים שנמצאים במכשיר (אלקטרו-כימי ואינפרא אדום), ולכן קיבל רק את הטענה של סטייה אפשרית בבלוני הכיול, אך לא של 10% אלא של 7% בלבד. 
לסיכום בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה במלואה תוך אימוץ חוות דעתה ולפיכך, קבע כי הרף יעמוד על 290 מק"ג בליטר אוויר נשוף. מאחר ובתיק הספציפי טרם נשמעו ראיות (כי הדיון היה מקדמי ועקרוני ביחס למכשיר האכיפה – "הינשוף"), נקבע כי התיק יוחזר לבית המשפט לתעבורה לניהול הליך הוכחות.
לצערי הרב, נהגים רבים שאינם מיוצגים מעלים בפני בית משפט טיעונים להקלה בעונש עבור נהיגה בשכרות כגון: בעיות פרנסה, בעיות בריאות ואת הצורך שלהם ברישיון הנהיגה. נהגים אלו אינם מודעים לעובדה, כי טיעונים אלו אינם בבחינת נסיבות מיוחדות, שבית משפט ייקח בחשבון לצורך קיצור פסילת הרישיון כנדרש בחוק.

מרגע שנרשם כנגדך "כתב אישום" (הזמנה לדין), התמודדותך נחלקת לשני שלבים: ראשית, רישיונך ייפסל מנהלתית לתקופה של 30 יום ע"י קצין משטרה (בהנחה שלא מדובר בתאונת דרכים, שאז הפסילה המנהלתית היא ל- 60 או 90 יום). לאחר מכן, תוזמן למשפט תעבורה.

בעת העיכוב בשטח הנהג נדרש לבצע בדיקת "ינשוף" והוא אמור לקבל הסבר על הבדיקה וכן על המשמעות המשפטית לסירוב ביצוע של בדיקה. באם המכשיר ו/או השוטר אינו מוסמך לבצע בדיקה זו או שאין בניידתו את מכשיר הינשוף יכול הוא לקחת את הנהג לבצע בדיקה במקום אחר.

לאחר בדיקת הינשוף בדר"כ באה "בדיקת המאפיינים" ואני חושב שראוי היה לכנותה "בדיחת המאפיינים", מאחר ובדיקה זו לא מושתת על חקיקה אלא על הנחיות המשטרה בעקבות פסיקה, זו איננה בדיקה מדעית וכול כולה נסמכת על התרשמות השוטר. במהלך בדיקת השכרות השוטר יבקש מהנהג לבצע "מבחן עמידה/יציבות"- הנהג יתבקש לעמוד שכפות רגליו צמודות זו לזו וידיו מושטות לצדדים תוך הטיית הראש אחורה בעניים עצומות למשך 30 שניות, לאחר מכן יתבקש הנהג ללכת 9 צעדים קדימה כאשר הנהג צריך להצמיד עקב לבוהן ולמנות את הצעדים ולחזור על עקבותיו. כמו כן, יידרש הנהג לקרב אצבע לאף בעיניים עצומות. עמדת בהצלחה במטלות? שים לב כעת מבחן "ההתרשמות הכללית של השוטר" המושפע מגורמים נוספים למשל : ריח האלכוהול, אופן העמידה, ההופעה הכללית, ההתנהגות, היכולת להבין את ההוראות ואופן הדיבור. עורך הדין יוכל לנסות ולקעקע את ממצאי הבדיקה. לשם כך יש לבחון באופן מעמיק את דו"ח הבדיקה, את הממצאים עליהם מסתמכת התביעה, את נסיבות המקרה ועוד.

>> מה יקרה אם תסרב לבדיקת שכרות? לחץ כאן להסבר

בדיקת דם

כאמור, ריכוז האלכוהול המותר הוא עד 50 מיליגרם של אלכוהול ב- 100 מיליליטר של דם. נטילת הבדיקה תיעשה במקום המתאים לכך (לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה) על ידי בעל מקצוע רפואי המוסמך ליטול דגימות דם [ס' 64ב(ב3)(3) לפקודת התעבורה]. להבדיל מבדיקת מאפיינים ובדיקת נשיפה, אותן השוטר יכול לדרוש מהנהג בכל מצב, בדיקת דם ניתן לדרוש רק אם יש חשד סביר לכך שהנהג אכן שיכור או בעקבות תאונת דרכים [ס' 64ב(ב)]. על השוטר להסביר לנהג את מטרת הבדיקה, לבקש את הסכמתו ולהבהיר לו כי אם יסרב יראו אותו כאילו נהג בשכרות [ס' 64ב(ב2) לפקודה]. חובה זו אינה חלה על השוטר אם הנהג מחוסר הכרה. ככלל, כיוון שמדובר בבדיקת מעבדה, קשה יותר לקעקע את תוצאותיה. עם זאת, לעיתים ניתן למצוא פגמים בעריכתה ובמקרים מסוימים אף לפסול אותה. עורך הדין יבחן, בין היתר, את אופן העברת הדם ואת טיב הבדיקה.

מה הענישה בגין עבירת נהיגה בשכרות?

היחס כלפי עבירת נהיגה בשיכרות הינו מחמיר במיוחד, ונטייתם של רבים מהשופטים היא לא להקל בעונש. סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי על בית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה לפחות שנתיים. (אגב, אם זו עבירה שנייה בה הורשע נהג בתוך שנה, הפסילה תהא לפחות ל- 4 שנים). סעיף 62(3) אף קובע עונש של שנתיים מאסר, אולם בית המשפט עשוי להסתפק במאסר על תנאי. בנוסף, יוטל על הנהג קנס גבוה לעיתים בתוספת חתימה על התחייבות להימנע מביצוע העבירה.

עורך דין מנוסה יוכל לבדוק הממצאים העובדתיים, ובמידת הצורך לנהל את שלב הראיות (הוכחות) במשפט שם ייחקרו בין היתר, השוטרים שעיכבו וערכו את דוחות הפעולה, מפעיל הינשוף, השוטר שמוסמך לבודקו בבדיקה התקופתית אחת לחמישה/שישה חודשים ועוד. פגיעה במהימנות העדים יכולה בקלות להעלות ספק סביר בלב ביהמ"ש. ספק שכזה - משמעו זיכוי הנהג, או לכל הפחות הפחתה משמעותית ברכיבי העונש.

*האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!

משרד עורך דין תעבורה דורון ויגלר        

תחומי עיסוק:

כתובת: רח' כנרת 5 (מגדלי ב.ס.ר 3 - קומה 26) בני - ברק

​טלפונים:

פקס:

03-5378007   

משרד עו"ד דורון ויגלר - עו"ד המכון הרפואי. מתמחים בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים © |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן