ביצוע עבירת תנועה חמורה עלול להוביל להשלכות קשות, הכוללות קנסות כבדים, רישום פלילי, שלילת רישיון ממושכת ואף מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. במערכת המשפט הישראלית, עבירות אלו נתפסות כסיכון ממשי לשלום הציבור, ולכן התביעה המשטרתית נוהגת בהן ביד קשה. במקרה של הגשת אישום בעבירה כזו, קריטי לפעול במהירות המרבית ולקבל ייעוץ מצוות המשרד שלנו. ייצוג מקצועי על ידינו יכול לאתר כשלים ראייתיים בתיק, להוביל להסדרי טיעון מקלים ובמקרים מסוימים אף לביטול מלא של כתב האישום. אנחנו כאן כדי להילחם על הרישיון והחופש שלכם.
מעבר ברמזור אדום
עבירת מעבר ברמזור אדום נחשבת לאחת מעבירות הליבה המסוכנות ביותר. היא מתבצעת כאשר נהגים חוצים את קו העצירה לאחר שהאור ברמזור התחלף לאדום מלא. מעבר לעובדה שהדבר מסכן הולכי רגל שחוצים בירוק, הסכנה הגדולה ביותר טמונה ב"תאונות צד" או חזית-צד בעוצמה גבוהה עם רכבים שמגיעים בנסיעה רציפה מהכיוון החוצה.
חשוב לדעת כי האכיפה כיום מתבצעת בעיקר באמצעות מצלמות א-3 (מצלמות טקטיות) המפיקות צילום סטטי ווידאו של העבירה. טיפ מקצועי שנוטים לשכוח: במקרים רבים משרדנו בוחן את תקינות הכיול של המצלמה או את הסנכרון בין מופעי הרמזור (זמן הצהוב). אם זמן האור הצהוב קצר מהתקן הנדרש לפי מהירות הנסיעה בדרך, אנחנו עשויים למצוא עילה משפטית לביטול הדו"ח או לשינוי סעיף העבירה לעבירה קלה יותר של "אי ציות לתמרור".
נהיגה תחת השפעת אלכוהול (נהיגה בשכרות) והעונשים בחוק
נהיגה בשכרות היא עבירה בעלת עונש מינימום מוגדר בחוק של שנתיים פסילה בפועל. מעבר לכך, העונש יכול לכלול פסילה על תנאי, קנסות גבוהים ואף מאסר של עד שנתיים (ובמקרים של גרימת מוות או תאונה קשה, עד 12-14 שנים תחת סעיף המתה בקלות ראש).
לפי חוק נהיגה בשכרות, ההגדרה המשפטית לשכרות מבוססת על ריכוז אלכוהול של מעל 240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף (בבדיקת ינשוף), אולם המשטרה אוכפת בפועל רק מ-290 מיקרוגרם ומעלה כדי להימנע מסטיית המכשיר. עבור "אוכלוסיות מיוחדות" – נהגים צעירים (עד גיל 24), נהגים חדשים ונהגי רכב ציבורי או כבד – החוק מחמיר משמעותית: די בריכוז של 50 מיקרוגרם בינשוף או 10 מיליגרם ב-100 מיליליטר דם כדי להיחשב כנתונים תחת השפעת אלכוהול.
הסיבה להחמרה עם נהגים צעירים נובעת משילוב של חוסר ניסיון בכביש עם השפעה פיזיולוגית מהירה יותר של אלכוהול על תפיסת המרחב וזמן התגובה. נקודה קריטית: סירוב לביצוע בדיקת ינשוף או דם נחשב על פי חוק כהודאה בשכרות ברמה הגבוהה ביותר, ומוביל אוטומטית לעונשים הכבדים ביותר.
גם נהיגה תחת השפעת סמים נכללת תחת הגדרה זו. בניגוד לאלכוהול, בסמים אין "רף מינימום" – הימצאות שרידי סם בשתן או בדם (גם אם העישון בוצע ימים לפני הנהיגה) נחשבת לנהיגה בשכרות לכל דבר ועניין, אלא אם מדובר בקנאביס רפואי תחת תנאים מגבילים מאוד.
נהיגה בזמן פסילת רישיון
נהיגה בזמן פסילה נחשבת ל"עבירת זלזול" חמורה בבית המשפט וברשויות החוק. מדובר במצב בו נהגים בוחרים לעלות על ההגה למרות שבית המשפט או קצין משטרה הורו להם מפורשות שלא לעשות כן. נהיגה בזמן שלילה חושפת את הנבדקים למאסר בפועל כבר בעבירה הראשונה, ולתפיסה והחרמה של הרכב בו בוצעה הנהיגה למשך 30 יום. משרדנו נערך לספק הגנה משפטית מקיפה במצבים אלו.
חשוב להבחין בין פסילה לבין פקיעת רישיון. פסילה היא סנקציה עונשית. כדי לחדש רישיון לאחר פסילה ממושכת (בדרך כלל מעל שנה), הנהגים לא רק מחכים שהזמן יעבור, אלא נדרשים לעיתים קרובות לעמוד בדרישות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), הכוללות מבחנים אישיותיים ובדיקות רפואיות. משרדנו יכין אתכם להתמודדות עם דרישות המרב"ד ובנוסף לביצוע מבחן עיוני (תיאוריה) ומבחן מעשי (טסט) מחדש.
בנוסף, קיימת שיטת הניקוד: צבירה של 36 נקודות מובילה לפסילה מנהלית של 3 חודשים, וצבירה של 72 נקודות (או 36 נקודות פעם שנייה בתוך זמן קצר) מובילה לפסילה של 9 חודשים המחייבת בדיקות במכון הרפואי. טעות נפוצה היא לחשוב שהפסילה מסתיימת אוטומטית; חובה לבצע "הפקדה" של הרישיון במזכירות בית המשפט או במשרד הרישוי כדי שמניין ימי הפסילה יתחיל להיספר.
עבירת נהיגה במהירות מופרזת
נהיגה במהירות מופרזת מדורגת לפי מידת החריגה מהמותר. חריגה של מעל 30 קמ"ש בדרך עירונית או מעל 40 קמ"ש בדרך בין-עירונית גוררת הזמנה לדין (כתב אישום) ופסילה מנהלית מיידית ל-30 יום על ידי קצין משטרה.
במקרים אלו, המשטרה משתמשת במכשיר ה"דבורה" או בממל"ז (מד לייזר). דקויות מקצועיות שחשוב להכיר: המשטרה חייבת להוכיח כי נשמר קשר עין רציף עם הרכב וכי המכשירים עברו כיול יומי ותקופתי. משרדנו יבדוק ביסודיות את יומן ההפעלה של המכשיר; חסר קטן בתיעוד יכול להוביל לביטול הניקוד (שעומד על 10 נקודות בעבירות המהירות החמורות) ולמניעת פסילת הרישיון.
עבירת עקיפה מסוכנת
עקיפה בדרך לא פנויה או חציית קו הפרדה רצוף הן מהגורמים המובילים לתאונות חזיתיות קטלניות. החוק מבדיל בין "עקיפה אסורה" (למשל מצד ימין) לבין "עקיפה מסוכנת" המאלצת רכב אחר לסטות מנתיבו או להאט כדי למנוע התנגשות.
עבירה זו קשורה הדוקות לסעיף "נהיגה בקלות ראש" – סעיף סל המאפשר לתביעה להחמיר בענישה כאשר הוכח שהנהגים הפגינו אדישות לחיי אדם. בעבירות אלו, הראיה המרכזית היא לרוב עדות השוטר או סרטון ממצלמת דרך. אנחנו מבצעים ניתוח גאומטרי של הכביש ומיקום הרכבים ברגע העקיפה, דבר שיכול לעיתים להפריך את טענת המסוכנות ולהוביל אותנו להמרת האישום לסעיף קל של "חוסר זהירות".
הפקרה לאחר תאונה (פגע וברח): מהי הענישה על העבירה החמורה?
עבירת ההפקרה נחשבת לעבירה המוסרית הקשה ביותר בפקודת התעבורה. החוק מטיל חובה על נהגים המעורבים בתאונה (גם אם אינם אשמים בה!) לעצור מיד, להגיש עזרה ולהזעיק כוחות הצלה. חובת העזרה היא אקטיבית – לא די בלהתקשר למד"א, אלא יש להישאר בזירה עד להגעתם.
הענישה מחולקת לשלוש דרגות חומרה:
1. אי עמידה על תוצאות התאונה (נזק בלבד) – עד 3 שנות מאסר.
2. הפקרה כאשר הנהגים ידעו או היה עליהם לדעת כי נפגע אדם – עד 7 שנות מאסר.
3. הפקרה שגרמה לפציעה קשה או מוות – עד 14 שנות מאסר.
בתי המשפט מתייחסים בחומרה יתרה למקרים של הימלטות כדי "להתפכח" מאלכוהול בבית לפני ההסגרה. עם זאת, בייצוג משפטי נכון של משרדנו, נבחנת שאלת ה"מודעות" – האם הנהגים באמת ידעו שפגעו באדם (למשל בתנאי חשיכה או בנסיעה בכביש מהיר). הגשת סיוע מיידי היא לא רק חובה אנושית, היא הדרך היחידה למנוע אישום בהפקרה שיכול להוביל לשנים רבות בכלא. אנחנו כאן כדי להעניק לכם את המעטפת המשפטית המקצועית ביותר.
*הכתוב האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין תעבורה עבירות תנועה חמורות, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!
שאלות נפוצות בנושא
מה ההבדל בין דוח עם קנס לבין הזמנה לדין בעבירות מהירות?
ההבדל תלוי במידת החריגה מהמהירות המותרת. בדרך עירונית, חריגה של עד 30 קמ"ש תגרור קנס ונקודות. חריגה של 31 קמ"ש ומעלה בדרך עירונית (או 41 קמ"ש בדרך בין-עירונית) תוביל להזמנה למשפט ולפסילה מנהלית מיידית של הרישיון ל-30 יום על ידי קצין משטרה.
קיבלתי הזמנה לדין על נהיגה בשכרות, האם פסילת הרישיון היא אוטומטית?
החוק מחייב פסילת מינימום של שנתיים על נהיגה בשכרות. עם זאת, עורך דין מומחה יכול לבחון את כיול מכשיר הינשוף, את אופן ביצוע הבדיקה ואת נסיבות המקרה. במקרים רבים, ניתן להגיע להסדר טיעון הממיר את עבירת השכרות בעבירה קלה יותר של "נהיגה תחת השפעת אלכוהול", מה שעשוי לקצר משמעותית את תקופת הפסילה.
האם נהיגה בזמן פסילה באמת מובילה למאסר בפועל?
כן. בתי המשפט לתעבורה רואים בנהיגה בזמן פסילה "זלזול בחוק" וסיכון ממשי לציבור. בעבירה ראשונה, התביעה לרוב תדרוש מאסר על תנאי ופסילה ארוכה, אך בעבירה שנייה של נהיגה בזמן שלילה, הסיכוי למאסר בפועל או עבודות שירות הוא גבוה מאוד.
כמה נקודות מקבלים על עבירות תנועה חמורות?
עבירות חמורות כמו מעבר באור אדום, נהיגה בשכרות או עקיפה מסוכנת גוררות לרוב 10 נקודות לכל עבירה. צבירה של 36 נקודות מובילה לפסילה אוטומטית של הרישיון ל-3 חודשים וחובת מעבר קורסים ובחינות מחדש.
האם מצלמת רמזור (א'3) תמיד קבילה בבית המשפט?
לא תמיד. למרות שמצלמות ה-א'3 נחשבות לאמינות, ניתן לתקוף את תוצאותיהן אם לא הוכח שהן עברו כיול תקופתי או אם קיימת אי-בהירות בצילום (למשל, שתי מכוניות המופיעות בפריים בו-זמנית). מומלץ לבחון את חומר הראיות עם עורך דין לפני התשלום, שכן תשלום הדוח נחשב כהודאה באשמה.
מהו "סעיף ההפקרה" בתאונת פגע וברח ואיך ניתן להתגונן?
עבירת ההפקרה (סעיף 64א לפקודת התעבורה) מחמירה מאוד עם נהגים שלא הגישו עזרה. עם זאת, החוק מבחין בין נהג שהיה מודע לתאונה וברח, לבין נהג שבאמת ובתמים לא ידע שפגע באדם (למשל בתנאי חשיכה או רעש). הוכחת חוסר המודעות היא המפתח להפחתת האישום מעבירת הפקרה לעבירה קלה יותר.
