התרת נהיגה לבלתי מורשה

לאחרונה, אנו עדים לעלייה משמעותית באלימות בכבישים ברחבי הארץ. תופעה זו מלווה לעתים רבות גם בתופעות נוספות של נהיגה קלת דעת וחסרת אחריות, מהירות מופרזת ועוד. נדמה, שקיימת תחושה של היעדר תרבות נהיגה מסודרת ובוגרת בכבישים, ועולה השאלה – איפה המחוקק? מדוע נהגים אלו אינם נענשים בחומרה?

עבירת התרת נהיגה לבלתי מורשה

רישיון נהיגה הינו בבחינת "שומר הסף" של באי הכביש מפני נהיגה מסוכנת. התפיסה היא, שנהיגה ברכב אינה עניין של מה בכך – יש ללמוד לעשות זאת כמו שצריך ורק לאחר מכן לעלות הכביש. זאת, בשל הנזקים העצומים שיכולים להיווצר כתוצאה מתאונות דרכים – החל מנזק טוטאלי לרכב ועד למוות של מספר רב של אנשים בכל שנה.

המחוקק מטיל אחריות על אדם הנוהג ללא רישיון נהיגה – כאשר זה חשוף לענישה בדמות שלילת האפשרות להוצאת רישיון נהיגה לזמן קצוב. אולם, בנוסף לנהג, המחוקק בוחר להטיל אחריות גם על בעל הרכב בו התבצעה הנהיגה.

חובת עשה

ס' 10 לפקודת התעבורה קובע כי בעליו של רכב או המחזיק בו בפועל, לא יוכלו להרשות לאדם שאינו רשאי לנהוג ברכב, ככל שיכלו לדעת על כך שאכן אינו רשאי. ראשי = אדם המחזיק ברישיון נהיגה תקף לרכב מאותו הסוג.

נשים לב, כי הסעיף אינו דרקוני לחלוטין, וקובע כי כל עוד בעלי הרכב או המחזיק בו בפועל, אכן פעלו בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע מהנהג ללא הרישיון לנהוג ברכב – לא תוטל עליהם אחריות כלל. אמנם הגנה זו על הבעלים והמחזיק נדמית הגיונית וסבירה, אך נשים לב שהיא מטילה עליהם, למעשה, חובות עשה, במסגרתן עליהם לפעול אקטיבית כדי, למשל, לנעול את הרכב ולהסתיר את המפתחות וכדו'.

הטלת חובת עשה על בעלי ו/או מחזיק הרכב אינה עניין של מה בכך, והיא דבר יחסית נדיר בחקיקה, שנועדה בדרך כלל להטיל איסורים, לקבוע התנהגויות אסורות, אך לא לחייב בפעולות מסוימות. לכן, גם העונש על עבירה זו, במצב שהבעלים או המחזיק לא דאגו מספיק כדי למנוע מהנהג ללא הרישיון לנהוג – יהיה נמוך יחסית, ולא יעלה על שלושה חודשים של פסילת רישיון הנהיגה של בעלי הרכב או המחזיק.

התרה מכוונת

לעומת ס' 10 לפקודת התעבורה, קיימת חקיקה הנוגעת בעבירה חמורה אף יותר – היא התרת שימוש ברכב לנהג ללא רישיון – כאשר זו נעשית בכוונה. ס' 36ב (ג) לפקודת התעבורה עוסק במצב בו בעליו של הרכב או מחזיקו מתירים לאחר לנהוג בו, כאשר הם מודעים לכך שהוא אינו בעל רישיון. עבירה זו, כמובן, יותר חמורה שכן גם התנהגות זו הינה יותר חמורה. הרי, בשונה מההתרשלות שבסעיף 10, פה מדובר בפעולה שנעשית בכוונה ובמודעות.

על כן, המחוקק זיהה הבדל זה, וקבע כי העונש שיישא בעל הרכב או המחזיק בו, יהיה מאסר של עד שלוש שנים, בתוספת של קנס כספי. יתרה מזאת, אם הנהג שאינו בעל רישיון הינו קטין מתחת לגיל המאפשר הוצאת רישיון נהיגה – העונש המקסימלי הופך משלוש שנים לחמש שנות מאסר.

על כן, מדובר בעבירה חמורה מאד, ולשם ההשוואה, נשים לב שעבירות הגניבה, גרימת מוות ברשלנות, כליאת שווא ועוד עבירות רבות הקבועות בחוק העונשין, עונשן הינו שלוש שנות מאסר בלבד. מהשוואה זו, ניתן ללמוד על החומרה הרבה שהמחוקק רואה בהתרת נהיגה לאדם ללא רישיון נהיגה מתאים. יש לשים לכך לב ולקחת זאת בחשבון.

*הכתוב האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין תעבורה התרת נהיגה לבלתי מורשה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!