סירוב לבדיקת ינשוף הוא מצב משפטי מורכב שיכול לגרור אחריו השלכות חמורות לנהג. מעבר לחשד המיידי לנהיגה בשכרות, עצם הסירוב לבצע את הבדיקה מהווה עבירה נפרדת ועצמאית על פי חוק. במאמר הבא נפרט מהי המשמעות המשפטית של סירוב לבדיקת אלכוהול לנהגים, אילו עונשים צפויים למי שבוחר שלא להיבדק, וכיצד מתייחס החוק הישראלי לסירוב בהשוואה לתוצאה חיובית בבדיקת נשיפה. כמו כן, נבחן את סוגיית אמינות מכשיר הינשוף המשטרתי, את אפשרויות הערעור על אישום בגין סירוב, ואת חשיבות הליווי של עורך דין תעבורה מנוסה לכל אורך ההליך.
כעורכי דין העוסקים בתחום דיני התעבורה מזה שנים רבות, קיבלנו לא מעט פניות מנהגים שהסתבכו עם החוק בגלל סירוב לבצע בדיקת שכרות. החשש והלחץ המובנים במפגש עם המשטרה מביאים לעיתים אנשים לקבל החלטות גורליות בשבריר שנייה, החלטות שעשויות לעלות להם ביוקר. חשוב להבין שגם אם לא נהגתם תחת השפעת אלכוהול, וגם אם חששכם שמכשיר הינשוף אינו אמין דיו, עדיין מומלץ מאוד לשתף פעולה עם הבדיקה ולמצות את ההתנגדות בהמשך בערוצים המשפטיים המקובלים.
המשמעות המשפטית של סירוב לבדיקת ינשוף
סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה קובע כי נהג אשר מסרב לבדיקת ינשוף ללא סיבה מוצדקת יואשם בעבירה של סירוב להיבדק. שוטר הדורש מנהג לבצע בדיקת נשיפה חייב להסביר לו תחילה שהסירוב מהווה עבירה פלילית. אם גם לאחר אזהרה זו בוחר הנהג שלא להיבדק, מבחינת החוק מדובר במקרה שקול לנהיגה בשכרות לכל דבר.
המשמעות היא, שהליך החקירה וההעמדה לדין של נהג שסירב לבדיקה יהיו זהים לאלו של מי שנמצא נוהג עם ריכוז אלכוהול בדם שחורג מהמותר. יוגש כתב אישום בגין עבירה של סירוב שתידון במסגרת משפט פלילי מן המניין. עם זאת, בניגוד למצב של בדיקה חיובית, במקרה של סירוב אין ראיה מוחשית וחד משמעית לשכרות. לפיכך, במקרים מתאימים יהיה מקום לערער על עצם הסירוב ועל חוקיות הדרישה לבצע את הבדיקה מלכתחילה.
העונשים האפשריים למי שמסרב לבדיקה
בדומה לעונש על נהיגה בשכרות, מי שיורשע בסירוב לבדיקת אלכוהול צפוי לעונשים מחמירים משלושה סוגים: מאסר, קנסות ופסילת רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת. העונש המרבי הקבוע בחוק למי שמסרב בדיקת ינשוף הוא שנתיים מאסר בפועל. עם זאת, בתיקים ראשונים וללא נסיבות מחמירות, לרוב לא יוטל מאסר של ממש.
לעומת זאת, קנס על סירוב בדיקת ינשוף יוטל כמעט תמיד, וסכומו יכול להגיע עד ל-10,000 ₪ בהתאם לנסיבות. במקביל, תישלל רשות הנהיגה של הנאשם למשך 30 יום החל מיום ההחלטה בבית המשפט, ובהמשך למשך תקופה בת 12 עד 36 חודשים. במידה שמדובר בנהג חדש ללא ותק של שנתיים לפחות, הרישיון יישלל לצמיתות. אליו יתווסף רישום פלילי שישאר תקף למשך 3 שנים לפחות.
כיצד החוק מתייחס לסירוב לבדיקת ינשוף בהשוואה לבדיקה חיובית
כאמור, ברמה העקרונית, החוק משווה בין סירוב להיבדק לבין נהיגה בשכרות מוכחת. ההנחה היא שרק מי שיש לו מה להסתיר יימנע מבדיקת אלכוהול. כלומר, סירוב להיבדק כמוהו כהודאה בחשד המקורי. על כן, טווח הענישה הקבוע בחוק לשתי העבירות הוא זהה.
מנגד, במקרה של סירוב לבדיקת ינשוף, ההכרעה המשפטית נסמכת על ראיות נסיבתיות בלבד. בהעדר ממצא פוזיטיבי ישיר, קל יותר לנהג להציג הסברים אלטרנטיביים לסירוב ולהטיל ספק בנחיצות הבדיקה. למשל, אם הנהג לא הבין את הוראות השוטר, אם חש ברע בעת ביצוע הבדיקה, אם סבר שמכשיר הינשוף מקולקל או טעה בקריאה. טענות אלו עשויות לשכנע את השופט להסתפק בעונש מקל יותר.
אם נתפסתם נוהגים בשכרות, הראיות כנגדכם יהיו מוצקות ומדידות. לעומת זאת, סירוב להיבדק מותיר יותר מקום לספק ולפרשנות. ההחלטה אם להיבדק או לא היא שאלה סבוכה שיש לשקול בזהירות. בכל מקרה, אל תנסו להכריע לבד ופנו בהקדם לייעוץ משפטי מקצועי.
האם ניתן לערער על אישום בעקבות סירוב לבדיקה
כמו בכל אישום פלילי אחר, גם במקרה של הרשעה על סירוב לבדיקת אלכוהול עומדת לנאשם הזכות להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר. כאן יהיה מקום להתמקד בשאלה האם מלכתחילה הייתה הצדקה לדרוש מהנהג להיבדק. כידוע, חוקי נהיגה בשכרות בישראל מחייבים את קיומו של "חשד סביר" לשכרות כתנאי מקדים לעריכת בדיקת הנשיפה.
עורך דין תעבורה מיומן יוכל לבחון את התנהלות השוטר ולבדוק האם היה בסיס ממשי לחשד, או שמא דובר במשחק ניחושים סתמי. אין די בעצם העובדה שהנהג סירב כדי להפוך את דרישת השוטר ללגיטימית בדיעבד. יתרה מזאת, ניתן לטעון לבעיות טכניות או פרוצדורליות אחרות בבדיקת הינשוף עצמה. למשל, אי ביצוע כיול תקופתי למכשיר או אי מתן זמן התארגנות סביר לנהג.
יש לזכור, כי גם אם ערעור על פסילת רישיון על סירוב בדיקה ייכשל, בית המשפט העליון עלול בכל זאת להקל בעונש הקנס והמאסר. לכן, לרוב כדאי למצות את ההליך עד תום. אולם ורק עורך דין הבקיא בפסיקה העדכנית יידע להעריך נכונה מהן סיכויי הערעור, ומהו המחיר הפוטנציאלי של המשך ההתדיינות המשפטית.
תפקידו של עורך דין תעבורה במקרים של סירוב לבדיקה
ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר שלי היא לפנות לעורך דין מיד עם קבלת הזימון לחקירה במשטרה או דף הנאשמות על סירוב לבדיקת ינשוף. זכרו שבנקודה זו אתם כבר מצויים בעיצומו של הליך פלילי, וכל מה שתאמרו או תעשו ישפיע על האופן שבו המקרה יתגלגל. אל תנסו להתמודד לבד ואל תקבלו החלטות גורליות ללא התייעצות.
עורך דין תעבורה שמתמחה בחוקי נהיגה בשכרות ידע קודם כל לנתח את הסיטואציה ולהעריך את סיכויי ההרשעה והזיכוי. לאחר שישמע את גרסתכם במלואה וילמד את חומר הראיות, הוא יסייע בגיבוש קו הגנה אפקטיבי להפרכת הטענה שהייתם שיכורים. עורך דין טוב גם ינהל בשמכם משא ומתן עם התביעה כדי לנסות ולהגיע להסדר טיעון מקל, או אולי אפילו לסגירת התיק.
אם בכל זאת מוגש נגדכם כתב אישום, עורך הדין יהיה לצדכם לכל אורך המשפט ויעשה כל שביכולתו להוכיח את חפותכם. אל תוותרו על הזכות החוקית שלכם לייצוג משפטי הולם כבר משלב מוקדם. אנו במשרדנו מציעים יעוץ ראשוני מיידי וחינם לכל פונה, ומלווים את לקוחותינו במסירות ובמקצועיות עד לשלב סיום ההליכים. אל תסכנו את חירותכם ועתידכם – התקשרו עוד היום ונלחם ביחד למען צדקתכם.
שורה תחתונה: סירוב להיבדק בחשד לנהיגה בשכרות היא עבירה בפני עצמה בעלת השלכות משפטיות כבדות משקל. אולם, בניגוד למקרים של בדיקת ינשוף חיובית, במקרה של סירוב הגנה נכונה יכולה להוביל להקלה משמעותית בעונש. נהגים במצב זה אינם צריכים להרגיש אבודים או חסרי אונים. צוות המומחים שלנו כאן כדי לדאוג שזכויותיכם ואינטרסים יישמרו לכל אורך ההליך. המפתח הוא לא להישבר ולפנות בהקדם לסיוע משפטי מנוסה ואמין.
*הכתוב האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין תעבורה, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!
