המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, או בשמו המקוצר "המרב"ד", הוא מכון המבצע בדיקות כשירות רפואית לנהיגה בקרב נהגים שהופנו אליו. תפקידו של המכון הרפואי היא למנוע מראש מצבים מסוכנים בנהיגה, שעלולים להוביל לתאונות ולפגיעות שונות, וזאת על ידי בחינה של כשירות הנהגים שעל הכביש, ופסילת הרישיון שלהם במקרה הצורך, אם הם לא עומדים בתנאי הכשירות הנדרשים.
מי מוזמן לבדיקות כשירות רפואית לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
זימון מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים יישלח בדרך כלל לנהגים שהופנו לבצע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה. ישנן מגוון סיבות לכך שנהג יישלח לבצע בדיקה רפואית לרישיון נהיגה.
ראשית, נפוץ מאוד לבצע בדיקת כשירות נהיגה למבוגרים. בדיקת כשירות נהיגה למבוגרים תתבצע עבור נהגים שישנו חשש שמפאת גילם, הכשירות שלהם לנהוג יורדת, וכדאי לפקח על כך ולוודא שהם לא מהווים סיכון לעצמם או לנהגים האחרים בכביש.
שנית, נפוץ גם לבצע בדיקות כשירות נהיגה לרכב ציבורי וכבד. הסיבה לכך היא שנהגים ברכבים ציבוריים וכבדים צריכים להיות בעלי אחריות רבה יותר מזו של נהגי רכבים פרטיים. מכאן שגם הכשירות של נהגים ברכבים ציבוריים או כבדים צריכה להיות גבוהה ומפוקחת. לכן, לעיתים נהגים שכאלה יזומנו לבצע בדיקות כשירות נהיגה לרכב ציבורי וכבד.
בדיקת כשירות רפואית לנהיגה מתבצעת גם בעקבות המלצה של רופא. לרופאים יש חובת דיווח, וכאשר מטופל או מטופלת שלהם חווים מחלה או ליקוי כלשהו שמשפיעים על יכולת הנהיגה שלהם, הרופא מחויב לדווח על כך למשרד הבריאות, ואז כנראה שתתבצע לאותם נהגים בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
סוג נוסף של נהגים שיתבקשו לבצע בדיקת כשירות נהיגה הם נהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים בעבר. משטרת ישראל היא הגוף המדווח על נהגים שכאלה, והנהגים הללו לעיתים יקבלו זימון מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים ויתבקשו לבצע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה.
כמו כן, ביטוח לאומי מפנה חלק מהנהגים לביצוע בדיקת כשירות, בעיקר אם הם פנו אליו עם טפסים ובקשות להכרה באחוזי נכות וכדומה. גם נכי משרד הביטחון מופנים לביצוע בדיקת כשירות במרב"ד.
לבסוף, גם נהגים שהורשעו בעבר בעבירות צריכת אלכוהול או סמים בעת הנהיגה, יופנו לעיתים לביצוע בדיקות כשירות רפואית לנהיגה במרב"ד. חשוב לציין שמדובר ברשימה שאינה ממצה, והזימון למכון הרפואי ייעשה בהתאם לשיקול הדעת של הגורמים השונים המעורבים.
מה צריך לדעת על יום בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
קראו את זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים שקיבלתם מהמרב"ד, ייתכן שהתבקשתם בו להעביר למכון מידע רפואי או מידע כלשהו אחר. בנוסף, שימו לב שבמכתב שקיבלתם ככל הנראה התבקשתם להביא עימכם ליום הבדיקה מסמכים מסוימים. לא תמיד תזומנו ליום בדיקות במרב"ד, ולא תמיד יום הבדיקות במרב"ד ימצה את כלל הבדיקות הנדרשות ולעיתים אף תתבקשו לעבור בדיקות חיצוניות נוספות משלימות, ההליך משתנה מאדם לאדם.
האם ניתן וכדאי להתכונן לבדיקת כשירות רפואית?
לפני ביצוע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה, כדאי להתכונן ולהיערך לכך.
ראשית, יש להיערך לבדיקה במובן הכי פשוט שיש – להיערך לקראת אותו היום, להביא אוכל ושתייה, וכל מה שתצטרכו שיהיה לידכם במהלך כמה שעות. הבדיקות אורכות מספר שעות, וחשוב להתכונן לכך.
שנית, כדאי להיערך לבדיקה כמו לקראת כל מאורע חשוב אחר. כלומר, לדעת בפני מה אתם עומדים. אילו בדיקות כשירות רפואית לנהיגה יתבצעו, אילו תחנות תעברו לאורך היום, כיצד כדאי להתנהג במכון הרפואי, מה כדאי להגיד ומה פחות כדאי, וכדומה.
חשוב לדעת שבמכון הרפואי תיבדקו על ידי כמה אנשי מקצוע.
ראשית, בדיקה פיזיולוגית שתיערך על ידי רופא כללי.
שנית, בדיקה פסיכולוגית שנעשית על ידי בחינה ממוחשבת.
שלישית, בדיקה על ידי פסיכיאטר שיעריך את הכשירות הנפשית שלכם לנהיגה בטוחה. לבסוף, תיבחנו על ידי נרקולוג.
הבדיקות שייערכו יהיו מותאמות באופן אישי לצרכים שלכם. לא כל הנהגים עוברים את אותן הבדיקות, וגם לא באותו הסדר. כל אלה ייקבעו במיוחד עבורכם, כדי לבצע את ההערכה המדויקת ביותר, המתאימה לכם.
אילו בדיקות מבוצעות בכדי לקבוע את כשירותו הרפואית לנהיגה של הנבדק?
המרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) הוא הגוף שמוסמך לבצע בדיקות לשם בדיקת כשירות רפואית לנהיגה אשר מופנים אליו.
נהגים מופנים למרב"ד ממגוון סיבות: ריבוי עבירות תנועה, נהיגה בשכרות, שימוש בסמים, מצב נפשי או מצב בריאותי-פיזי, כגון: אפילפסיה, לקויות ראיה, פגיעות גוף וכיו"ב.
בהתאם לכך, הגופים שמפנים נהגים למרב"ד לשם בדיקת כשירות רפואית לנהיגה הם: משטרת ישראל, בתי משפט, המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון, בתי חולים וכיו"ב.
בנוסף, תקנה 189 לתקנות התעבורה קובעת כי מבקשי רשיון לדרגות מסוימות כגון: רשיון לרכב ציבורי או רשיון לרכב משא כבד חייבים לעבור בדיקה מקדימה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
מבחני המרב"ד הינם ייחודיים ומטרתם לאבחן בעיות נפשיות והתנהגותיות ביחס לנהיגה.
מבחן מינסוטה (MMPI) (מבחן " 600 השאלות") – מבחן שנועד לגלות פסיכופתולוגיות או הפרעות בולטות בהתנהגות ויש לשלבו עם הערכה פסיכולוגית.
מבחן כתמי הדיו של רורשאך – מבחן השלכה שנועד להערכה פסיכולוגית ביחס למאפייני אישיות ותפקוד חשיבתי-רגשי של האדם.
מבחן T.A.T – מבחן אישיות בו מוצגות לנהג תמונות ועליו לספר את שרואות עיניו.
בתום הבדיקה מעביר המרב"ד את המלצותיו לרשות הרישוי שראשית לקבלן או לשנות את כולן או חלקן.
בטופס ההודעה שמקבל הנהג ממשרד הרישוי נכתב כי עומדת לו זכות השימוע, כלומר – הוא מוזמן לטעון טענותיו בפני פקיד הרישוי בטרם ההחלטה האם לפסול רשיונו.
בפועל – פקיד משרד הרישוי לא ישמע את טענות הנהג אלא יפעל באופן אוטומטי על פי המלצת המרב"ד ולכן, אין תורך להופיע במשרד הרישוי, בשלב זה, מלווה ע"י עורך דין תעבורה.
החלטת משרד הרישוי לפסול רשיון נהיגה על סמך חוות דעת של המרב"ד היא בדר"כ לתקופה של שנה, שבסיומה על הנהג לפנות בבקשה חדשה למשרד הרישוי לקבלת הרישיון באמצעות בדיקה חוזרת במרב"ד.
נגד החלטת המרב"ד בדבר פסילת רישיון נהיגה ניתן להגיש ערר בתוך 30 יום לועדת ערר.
מומלץ לפנות לעורך דין לתעבורה אשר מתמחה בתחום המרב"ד לשם הגשת ערר מקצועי ומקיף וייצוג בפניי הוועדה שמורכבת משלושה רופאים.
טרם הגשת ערר מפורט ומנומק על עורך דין לתעבורה לקבל לידיו את התיק הרפואי של הנהג מהמרב"ד ולבחון מהם הנימוקים שהביאו להחלטת הפסילה.
על החלטת ועדת הערר ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשאלות משפטיות בלבד.
האם כדאי לפנות לייעוץ משפטי בטרם בדיקות כשירות רפואית לנהיגה במרב"ד?
כאשר נהג מקבל זימון מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, הצעד החכם מבחינתו לעשות כעת הוא לפנות לייעוץ משפטי בטרם יבצע את הבדיקות הרפואיות. הסיבה לכך היא שייעוץ משפטי יוכל לבנות אסטרטגיה נכונה לגבי הגישה של אותו נהג, כאשר הוא מגיע לביצוע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה.
לעיתים, ביצוע בדיקות כשירות שכאלה ובחינות רפואיות יכולות להיות מלחיצות מאוד, ובמיוחד כאשר התוצאות שלהן יכולות לקבוע האם אותו נהג יוכל להמשיך לנהוג ברכבו, או שמא הוא יצטרך לרדת מהכביש. במצבים כאלה, פנייה לייעוץ משפטי בטרם ביצוע הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יכולה להכין את הנהג לקראת מה שמצפה לו – מה שיוריד משמעותית את מפלס הלחץ של אותו נהג.
מי עלול להפסל אחרי בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במרב"ד?
לאחר ביצוע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה, אנשי המקצוע של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יבססו המלצה, ובה ההחלטה שלהם האם אותו נהג כשיר לנהיגה, או לא. חשוב להבין שמדובר בהמלצה בלבד, שעוברת לרשות הרישוי. רשות הרישוי היא זו שתבצע את ההחלטה בפועל, והיא זו שתודיע לנהג מה ההחלטה הסופית והרשמית בעניינו.
מכיוון שישנן כמה בדיקות שנערכות במהלך יום בדיקות הכשירות לנהיגה, פסילה יכולה להתבצע בעקבות כישלון בכל אחד מהמבחנים שיתבצעו. ייתכן שאדם לא יעבור את הבדיקות הפיזיולוגיות, ויוחלט שקיים ליקוי שמונע ממנו להיות כשיר לנהיגה. ייתכן שנהג לא יעבור את הבדיקה הפסיכולוגית או הפסיכיאטרית, וכן הלאה.
מה ניתן לעשות אם המכון הרפואי בחר לפסול את רשיוני?
לאחר בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, תקבלו את תוצאות הבדיקות שלכם ואת המסקנות של המכון הרפואי בעניינכם. אם לאחר ביצוע בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, קיבלתם תשובה שלילית, וקיבלתם הודעה שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים בחר לפסול את רישיונכם – עדיין קיימת לכם האפשרות להגיש ערעור, ולהתנגד להחלטה שהתקבלה בעניינכם.
הגשת הערעור צריכה להיעשות במהלך 30 יום מיום קבלת ההודעה שרישיונכם נפסל. לכן, חשוב לפעול במסגרת הזמנים, כדי לא לאבד את הזכות שניתנה לכם להתנגד להחלטה ולהציג את הטיעונים שתומכים בטענה שלכם.
הערעור מוגש למעשה לוועדת הערר, שהיא גוף בעל סמכויות שקבועות בתקנה 195 לתקנות התעבורה. סמכויות הוועדה, בין היתר, כוללות הוראה על בדיקה נוספת שתיערך עבור הנהג המערער במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. הוועדה יכולה לאשרר את מסקנות המכון הרפואי, הוועדה יכולה לבטל את המסקנות הללו, ויכולה לשנות או לתקן אותן בהתאם לממצאיה.
חשוב לדעת שישנן השלכות לפנייה לוועדת הערר. אם ועדת הערר קובעת בבדיקותיה שהנהג המערער אינו בעל כשירות לנהוג, ההשלכה היא שאותו נהג לא יוכל לבצע בדיקות נוספות במשך שנתיים שלמות. רק לאחר שנתיים מיום מתן ההחלטה על ידי ועדת הערר, יוכל הנהג לגשת שוב ולבצע בדיקה רפואית לרישיון נהיגה.
עוד פרט חשוב בעת הגשת הערעור, הוא שיש לבצע תשלום אגרה. הסיבה לכך היא גם כדי לכסות חלק מעלויות הזמן השיפוטי של הוועדה, וגם כדי לוודא שהנהגים שמגישים את הערעור אכן חושבים שיש סיבה מוצדקת לבחון את המקרה שלהם בשנית, ושטיעוניהם אינם טיעוני סרק.
האם כדאי לי לייצג את עצמי בוועדה הרפואית?
התשובה לשאלה הזו היא בדרך כלל לא. מובן לחלוטין שלעיתים, נהגים שעברו בדיקה רפואית לרישיון נהיגה וקיבלו תוצאה שלילית, ירגישו שנעשה להם עוול ושהם מעוניינים לתקן אותו ולטעון את טענותיהם בעצמם. ואולם, עד כמה שייצוג עצמי בוועדה רפואית נראה כמו אופציה טובה והזדמנות טובה לכך שהיושבים בוועדה יקשיבו וישתכנעו – מדובר למעשה ברעיון לא כל כך טוב, שעלול להביא ליותר נזק מאשר תועלת.
במקום זאת, ההמלצה המקצועית שהוכיחה את עצמה לאורך השנים היא לשקול ליווי על ידי עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שמומחה בתחום. עורכי דין המומחים בדיני תעבורה, עם התמחות ספציפית בהתנהלות מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יידעו לנווט את התיק ואת ההליך בצורה המדויקת ביותר, שכן הם בעלי ניסיון, ויודעים מראש אילו טענות יישמעו, ואילו טענות לא יישמעו ורק יורידו את האמינות של הנהג המערער.
שימוש בשירותיו של עורך דין העוסק במרב"ד
קבלת סיוע מקצועי ומשפטי מעורך דין המתמחה בתחום התעבורה ובמכון הרפואי לבטיחות בדרכים, יכול להיות משמעותי ביותר בעת בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
ראשית, עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יוכל להתלוות אל הנהג שהוא מייצג בעת ביצוע הבדיקות, מה שיבטיח יחס הוגן ובחינה צודקת של המקרה.
בנוסף, בגלל שעורך דין מכיר את התחום, ויש לו ניסיון – הוא יידע לוודא שהתהליך כולו מתבצע בצורה הוגנת וצודקת. אם ייעשה עוול כלשהו לנהג שהוא מייצג, עורך הדין יתנגד לכך מיד. יש בכך יתרון ענק, שכן אנשים שלא עוסקים בתחום כנראה לא ידעו שנעשה להם עוול או שהיחס שהם מקבלים אינו ראוי.
ליווי של עורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ייעשה מהרגע הראשון ועד לסיום התהליך. גם אם יש צורך להגיש ערעור על ההחלטה שהתקבלה, עורך דין מומחה יידע לבצע זאת בצורה מדויקת ואיכותית. הניסוח יהיה מדויק ונכון, הטיעונים יהיו קולעים, בהתאם לניסיון ולמקצועיות שיש לעורך הדין בנושא. כתוצאה מכך, הסיכוי להצלחתו של נהג בערעור ובתהליך כולו יגדל מאוד אם הוא יבחר להשתמש בשירותיו של עורך דין העוסק במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
*הכתוב האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין המכון הרפואי בדיקת כשירות רפואית לנהיגה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!