נהיגה בשכרות

למרות הסיכון הרב שבה, נהיגה בשכרות היא אחת העבירות הנפוצות בדיני התעבורה. נהיגה בשכרות מסכנת לא רק את יושבי הרכב, אלא גם את כל יתר נוסעי הכביש. הסיבות לכך, הן ששיקול הדעת של הנהג השיכור איננו שיקול דעת ישר, תגובותיו איטיות באופן ניכר מזה שהיה לו אילולא שתה אלכוהול, ועל פי רוב, החלטותיו אינן שקולות ונכונות. אשר על כן, נהיגה בשכרות נחשבת לעבירה חמורה ביותר, ברוב מדינות העולם.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא אסורה על פי חוק. היא מעוגנת גם כן בתקנות התעבורה, וריכוז האלכוהול בדם שמהווה שיעור סף המגדיר אדם כשיכור לעניין החוק, מפורט בסעיף 169א בתקנות. כמו כן, החוק מבחין לעניין הבדיקה בין הריכוז שנמצא בבדיקת דם, לבין זה שנמצא בבדיקת ינשוף.

עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול

עבירה זו, היא עבירה שיואשם בה אדם שנמצא בגופו ריכוז אלכוהול, החורג מהרמה המותרת כפי שהיא נקבעה בחוק. רמה זו, איננה נקבעת על פי כמות המיליליטרים של המשקה בדם, משום שכמות נתונה של אלכוהול תשפיע ותיספג ברמות שונות אצל אדם עם ממדי גוף גדולים ואצל אדם עם ממדי גוף קטנים.

אם כן, כמות האלכוהול המותרת בנהיגה, נקבעת על פי בדיקת האחוז של האלכוהול עצמו בדם. על פי מחקרים, כבר בשיעור של 0.05-0.1% אלכוהול בגוף, כלומר בין חמישים למאה מיקרוגרם אלכוהול בכל מיליליטר דם, ניתן לראות שינויים התנהגותיים ניכרים. למשל, כבר בשיעור אלכוהול זה, ישנם אנשים שיחושו עלייה בביטחון עצמי, ומשכך גם ירידה בתשומת הלב. כמו כן, שיעור זה עשוי לגרום גם לשיבוש בשיקול הדעת – בעיקר בנוגע לאומדן זמנים ומרחקים.

נהיגה בשכרות כמות האלכוהול האסורה בחוק

אך אף ששיעורים אלו עשויים להשפיע על ההתנהגות, בסעיף 169א בתקנות התעבורה, נקבע ריכוז אלכוהול שונה, המהווה שיעור מקסימלי שיכול להימצא בגוף הנהג. החוק מבחין בין שני סוגי בדיקות – בדיקת דם ובדיקת ינשוף, ולכן אחת מהן נקבע ריכוז אלכוהול שונה, שממנו והלאה הנהג עלול להיות מואשם בנהיגה בשכרות.

על פי התקנות, בבדיקת דם יכולים להימצא בגוף הנהג עד 50 מיליגרם של אלכוהול בכל מאה מיליליטר של דם. בבדיקת נשיפה לעומת זאת, השיעור עומד על 240 מיקרוגרם של אלכוהול לכל היותר, בכל ליטר אחד של אוויר נשוף.

בפועל, קשה מאוד לחשב את שיעור האלכוהול בדם באופן עצמאי, אם לא על ידי בדיקת דם או ינשוף. כלומר, ריכוז האלכוהול משתנה בין כל משקה ומשקה, ובייחוד כאשר מדובר בערבובים שאינם מדויקים וברורים. בנוסף, משך הזמן שהאלכוהול נשאר בגוף קשה לחישוב גם כן, כך שניסיונות נהג נחשב בעצמו האם הוא כשיר לנהיגה או לא – הם ניסיונות שנועדו לכישלון.

כל זאת, בלי להזכיר כלל את הסכנה הגדולה שבנהיגה תחת השפעת אלכוהול כל שהיא, שכפי שאמרנו לעיל, כבר בשיעור נמוך ביותר של חמישים מיקרוגרם למיליליטר דם, ניכרים שינויים בדפוסי התנהגות ואופן קבלת החלטות.

חוק נהיגה בשכרות

לא רק נהיגה בהשפעת אלכוהול אסורה בחוק. למעשה, סעיף 64ב בפקודות התעבורה, מגדיר אדם כ"שיכור" אם הוא עונה על אחד מבין כמה קריטריונים, כאשר בחלק מהם שיעור האלכוהול המצוי בגופו עשוי להיות נמוך משמעותית מהשיעור המקסימלי המותר בחוק.

על פי פקודות התעבורה, אישום על נהיגה בשכרות יחול על מי שאחת מהגדרות אלו נכונות לגביו:

1. מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על רכב.
2. מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.
3. מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
4. מי שנתון תחת השפעת משקה משכר או תחת השפעת סם מסוכן ובלבד שבבדיקת מעבדה לא נמצא שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף המרבי שנקבע בתקנות לפי פסקה (3).

אם כן, מהחוק עולה בבירור רובד עקרוני ביחס לאלכוהול בנהיגה – הרחקה מוחלטת של כל נושא האלכוהול מאדם הנוהג על רכב, לרבות אדם שרק אחז בבקבוק משקה ולגם מעט ממנו.

נהיגה בשכרות נהג חדש

על פי תקנות החוק, ישנם 4 סוגי נהגים שהיחס אליהם שונה מעט מהיחס לשאר הנהגים:
1) נהגים חדשים.
2) נהגים שלא מלאו להם 24 שנים.
3) נהגים ברכבים ציבוריים.
4) נהגים ברכבים מסחריים.

השיעורים שצוינו לעיל ביחס לכמויות האלכוהול המקסימליות המותרות, נכונות לגבי נהג ותיק ופרטי בלבד. אך לגבי כל ארבעת הנהגים האמורים כאן, היחס הוא מחמיר הרבה יותר, ואף בשיעור נמוך מאוד של 50 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר, או 10 מ"ג ב-100 מיל' דם – ייחשב הנהג כשיכור.

ניתן להעלות כמה סיבות להבדל זה. בהקשר של נהג ברכב ציבורי ורכב מסחרי כבד, גודל האחריות של הנהג גדול עוד יותר, שכן תאונה במקרה שלהם עלולה להיות חמורה הרבה יותר. במקרה של נהגים צעירים וחדשים, ייתכן להציע שהתקנות המחמירות נועדו לבטל כל אופציה של שתית אלכוהול, בשל רגישות נושא זה באוכלוסייה צעירה או חסרת ניסיון בנהיגה.

נהיגה בשכרות עונש

יחד עם הגדרות אדם שיכור ושיעור האלכוהול המותר להימצאות בגוף, קבע החוק גם עונש על נהיגה בשכרות.

אז מה העונש על נהיגה בשכרות? למעשה, התשובה לשאלה זו תלויה בנהג ובעברו הפלילי בהקשר זה.

עונש על נהיגה בשכרות פעם ראשונה, יהיה בדרך כלל שלילית רישיון למשך תקופה של שנתיים לכל הפחות, למעט מקרים מיוחדים שבית המשפט יקצר את תקופת השלילה.

כאשר נהג מורשע בנהיגה בשכרות בפעם השנייה בתוך אותה שנה, עונש נהיגה בשכרות במקרה זה יהיה פסילת הרישיון לתקופה של ארבע שנים לפחות. יתירה מכן, במקרים אלו ייתכן אף עונש של מאסר על בפועל, או לכל הפחות מאסר על תנאי, וכן קנס כספי כבד.

סירוב לבדיקת ינשוף

שוטר שעוצר נהג ברכב, ומבקש ממנו לבצע בדיקת "ינשוף" למדידת רמת האלכוהול בגוף, מחויב על פי חוק להודיע לו את מטרת הדגימה, לבקש את רשותו להיבדק, ולהסביר לו את המשמעות החוקית של הבדיקה ותוצאותיה.

נהג שמסרב להיבדק בבדיקת ינשוף, נאשם באופן אוטומטי באשמת נהיגה בשכרות, אפילו אם בפועל לא היה ניתן להאשימו בכך על בסיס אחת העילות שציינו מעלה.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול

חשוב:
אם לא מבוצעת במקום פסילת ר.נ. והשבתת רכב, אין לאפשר לנהג להמשיך בנהיגה כל עוד הינו שיכור !
לכן, בהתאם להנחיות, בטופס אישור בדבר נטילת רשיון נהיגה וזימון נהג/ת לקצין משטרה (טופס ט- 3390 ) יש להוסיף מתחת לסעיף 1ג את: לאור הממצאים, הנהיגה אסורה עליך כל עוד הינך שיכור.

• רכב ציבורי: רכב המשמש, או המיועד לשמש, להסעת נוסעים בשכר
• רכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלם עולה על 3,500ק"ג:

• רכב מסחרי: רכב המשמש , או המיועד לשמש, להובלת משא, בין בשכר ובין בקשר לעסקו או למסחרו של
  בעל הרכב.
• רכב עבודה: רכב שציוד עבודה מורכב עליו באופן קבוע, או שמבנהו עשוי לביצוע עבודה, ואינו מיועד
  להובלת משא או להסעת נוסעים;

נהיגה בשכרות (בדיקת דם) – העברה לבוחנים – פ.ל.

נהגת ברכב הנ"ל או הנעת את הרכב הנ"ל בדרך או במקום ציבורי בהיותך שיכור, בכך שבמאה מיליליטר דם נמצא בדמך ריכוז של…. מיליגרם אלכוהול העולה על הריכוז של 50 מיליגרם שנקבע בתקנות, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, ותקנה 169א(2) לתקנות התעבורה

* שוטר אינו רשאי לרשום דוח לעבירה זו – הסמכות היא לבוחן בלבד

נהיגה בשכרות (בדיקת דם) – אוכלוסיה מיוחדת * – העברה לבוחנים – פ.ל.

בהיותך נהג (חדש / שטרם מלאו לו 24 שנים / ברכב ציבורי / ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג) נהגת או הנעת את הרכב הנ"ל בדרך או במקום ציבורי בעת היותך שיכור , בכך שבמאה מיליליטר דם נמצא בדמך ריכוז של…. מיליגרם אלכוהול העולה על הריכוז של 10 מיליגרם שנקבע לגביך בפקודה, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א) 3(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה.

* שוטר אינו רשאי לרשום דוח לעבירה זו – הסמכות היא לבוחן בלבד

נהיגה בשכרות (אויר נשוף)

נהגת ברכב הנ"ל או הנעת את הרכב הנ"ל בדרך או במקום ציבורי בהיותך שיכור, בכך שבדגימת אויר נשוף שלך נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו…. מיקרוגרם, העולה על הריכוז של 240 מיקרוגרם שנקבע בתקנות, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(א)(3) וסעיף 39א לפקודת התעבורה, ותקנה 169א(1) לתקנות
התעבורה.

* תלתן במקרה של 720-999 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף
* פ.ל. במקרה של 1000 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף ומעלה או פעם שלישית ללא קשר לכמות

נהיגת רכב בשכרות (אויר נשוף) – אוכלוסיה מיוחדת*

בהיותך נהג (חדש / שטרם מלאו לו 24 שנים / ברכב ציבורי / ברכב מסחרי או עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על 3,500 ק"ג) נהגת או הנעת את הרכב הנ"ל בדרך או במקום ציבורי בעת היותך שיכור בכך שבדגימת אויר נשוף שלך נמצא כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הי נו…. מיקרוגרם, העולה על הריכוז של 50 מיקרוגרם שנקבע לגביך בפקודה, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(א) 3(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה.

* תלתן במקרה של 360-699 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף ובתנאי שמלאו לו 18 שנים; נהג שטרם מלאו לו 18 שנה – העברה לבוחנים – פ.ל
* פ.ל. במקרה של 700 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף ומעלה או פעם שניה ללא קשר לכמות.

נהיגה בשכרות סירוב להיבדק בדיקת נשיפה ("ינשוף")

נהגת ברכב הנ"ל בהיותך שיכור, בכך שסירבת לתת דגימת אויר נשוף לפי דרישת שוטר, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(א1), 64ד(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה.

* אוכלוסיה רגילה: אירוע שכרות ראשון בלבד – תלת"ן; איר וע שני ואילך – העברה לבוחנים – פ.ל.
* אוכלוסיה מיוחדת: העברה לבוחנים – פ.ל.

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקת שתן לאיתור אלכוהול

נהגת ברכב הנ"ל בהיותך שיכור, בכך שסירבת לתת דגימת שתן לפי דרישת שוטר, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(ב), 64ד(א), 39א לפקודת התעבורה.

* אוכלוסיה רגילה: אירוע שכרות ראשון בלבד – תלת"ן; אירוע שני ואילך – העברה לבוחנים – פ.ל.
* אוכלוסיה מיוחדת: העברה לבוחנים – פ.ל.

נהיגה בשכרות סירוב לבדיקת דם לאיתור אלכוהול

נהגת ברכב הנ"ל בהיותך שיכור, בכך שסירבת לתת דגימת דם לפי דרישת שוטר, בניגוד לסעיפים 62 (3), 64ב(ב), 64ד(א), 39א לפקודת התעבורה.

* אוכלוסיה רגילה: אירוע שכרות ראשון בלבד – תלת"ן; אירוע שני ואילך – העברה לבוחנים – פ.ל.
* אוכלוסיה מיוחדת: העברה לבוחנים – פ.ל.

נתספת על נהיגה בשכרות? מהי חובתו של השוטר?

לחובתו החוקית של השוטר להסביר לנהג על פעולת הבדיקה והשלכותיה החוקיות, יש משמעות משפטית אדירה. נהג שיוכיח בבית המשפט שלא הובהר לו כלל המידע בנוגע לבדיקת ינשוף, יוכל לקבל זיכוי מלא בכל אשמה על נהיגה בשכרות.

בנוסף, כאשר ממצאי דגימת הינשוף מראים ערכים הגבוהים מהרף המקסימלי, לעיתים ניתן להוכיח שהבדיקה לא הייתה תקינה. במקרים אלו, לרוב השוטרים יבחנו את הנהג החשוד כשיכור במבחנים מעשיים, כמו הליכה בקו ישר או כיוון האצבע לעבר האף. נהג שנכשל בבדיקה זו, לא יוכל לטעון לפסילת הבדיקה, אך אם בדיקות אלו לא התבצעו, עורך הדין בהחלט יכול לטעון לזיכוי הנאשם בטענה שנפלו פגמים בבדיקה.

אם כן, אם עצר אתכם שוטר באשמת נהיגה בשכרות עורך דין תעבורה נהיגה בשכרות יוכל במקרים מסוימים לסייע לזיכוי חלקי או אפילו מלא מכל אשמה. עורך דין נהיגה בשכרות מומחה, יודע את כל רזי החוק וסעיפיו, מכיר תקדימים ופסקי דין העוסקים במקרה דומה, ובאופן כללי, יצליח במקרים רבים לסייע לכם להפחית מהעונש המבוקש, ובמקרים מסוימים אף לבטלו לחלוטין.

תבחרו את עורך דין נהיגה בשכרות הטוב ביותר!

בנושא כה מורכב, עם השלכות כה משמעותיות וענישה כה מחמירה, אל תחסכו מעצמכם ייצוג משפטי בלתי מתפשר. אם אתם מואשמים בנהיגה בשכרות, ורוצים להיטיב עם עצמכם ולשפר ככל היותר את פסק הדין לטובתכם – פנו אלינו עוד היום, ותהנו מייצוג של עורך דין תעבורה מומחה, שיעשה הכל למען המתקת הדין, או אפילו ביטול העונש לגמרי.

*הכתוב האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין תעבורה בנושא נהיגה בשכרות, על כן, מי שמסתמך על האמור בו, עושה כן על אחריותו בלבד!